אחד מתחומי החדשנות הטכנולוגית שלא מפסיק להפתיע הוא תחום ה"פודטק". כמו כן, רבים אולי לא מודעים לכך, אבל ישראל היא בין המקומות הבולטים בעולם מבחינת פיתוחים מסוג זה. בסופו של דבר פיתוחים אלה "מגיעים לצלחת" של כולנו, או למדפי הסופרמרקט או מתבטאים באופנים אחרים שמשפרים את חיינו. אך מה שקורה מאחורי הקלעים בדרך לכך לא תמיד מקבל את תשומת הלב הראויה לו. מה זה בעצם פודטק? ובאילו חידושים הוא מתבטא לאחרונה?
תורמים לכל הקשור למזון
טכנולוגיית מזון, Food technology או פודטק הוא במבט כללי מאוד, תחום שעוסק בשילוב טכנולוגיה בכל הנוגע למזון. זו אכן הגדרה רחבה למדי ובפועל, עולם הפודטק מגוון מאוד. ניתן להמחיש זאת במהירות, בהתייחסות לכמה אבני דרך שהמזון עובר עד לצלחת: גידול מזון רגיל, מציב אתגרים שונים, שבהם טכנולוגיה עשויה לסייע. למשל בצמצום המזיקים לצמחייה. פתרונות שונים של טכנולוגיית מזון, גם משפרים את תהליכי הכנת המזון. הרי מזון רב מיוצר כיום בהיקפים נרחבים, באופן תעשייתי וממוכן. כיצד מבטיחים למשל, שהמזון נקי ולא מתקלקל? הטכנולוגיה עשויה לסייע בכך. הפצת מזון היא דבר נוסף שמציב לא מעט אתגרים. כאן, הטכנולוגיה מסייעת למשל להוביל מזון בתנאים הטובים ביותר, עד הגעתו ללקוח. בין אם זה לקוח סופי או עסק שמפיץ את המזון הלאה. יש תחומים נוספים שבהם הפודטק מתבטא. אלה כמה דוגמאות לפיתוחים מעניינים בנושא זה, אשר סוכנות החדשנות הישראלית (רשות החדשנות) מסייעת לקידומם:
הדפסת מזון?
כן, הדפסת מזון! הרעיון המעניין והמפתיע של ייצור מזון באמצעות מדפסות, ממחיש היטב את החדשנות והחשיבה היצירתית, אשר אופייניים לתחום הפודטק. הטכנולוגיה מוכרת באופן כללי בהקשר של הדפסת תלת ממד. זו היא הדפסה של מוצרים שונים, מחומרים פלסטיים ואחרים, בגישה של הדפסה בשכבות. המכשיר מדפיס שכבה על גבי שכבה, עד שמתקבל מוצר תלת ממדי לפי התכנון. מה יקרה, אם נשתמש לשם כך בחומרי גלם אכילים? כן, נקבל הדפסת מזון. רוצים תחליפי ביצה בשיטה כזו? אז החברה הישראלית אג אנד אפ (Egg'n'up) מציעה בדיוק את הפתרון שחיפשתם. מעוניינים להוסיף לכך קצת בשר, אבל שיתאים גם לצמחונים? SavorEat (סבוריט) מציעה "הדפסת" תחליפי בשר.
ממתיקים משופרים
סוכר הוא חומר גלם חשוב מאוד בתעשיית המזון, כולל ובמיוחד בקונדיטוריה. במקביל, חומר זה בכמויות גדולות מהווה מקור להשמנה, נזק לשיניים, נזק כללי לגוף ועוד השפעות לא טובות. ואין ספק – החברה המערבית צורכת כמויות מוגזמות ממנו. במשקאות, במאכלים, בממתקים ובכלל. באופן טבעי, אתגר זה הביא לגילוי לא מעט "טריקים" טכניים מעניינים, אשר מסייעים לצמצם את הנזקים. כיוון אחד הם ממתיקים אלטרנטיביים, מזיקים פחות. אספרטיים (אספרטם) הוא דוגמה לחומר מלאכותי למטרה זו וישנם גם תחליפים שמבוססים על חומרים טבעיים מסוגים שונים, כגון סירופ מייפל. פיתוחים מודרניים בתחום זה, כוללים ממתיק מלאכותי מבוסס חלבונים, שפיתחה חברת Amai Proteins הישראלית. גישה אחרת, מציגה חברת דו-מתוק (DouxMatok). כאן לוקחים סוכר קנים או סוכר מסלק סוכר, שהם מקורות רגילים לייצור סוכר ומנסים להפיק מהם יותר. כלומר, להשיג כמות מתיקות מבוקשת, תוך הפחתה ניכרת (עשרות אחוזים) בכמות הסוכר שנדרשת לשם כך.
אריזות מתוחכמות
חשוב לזכור, שמזון מודרני תעשייתי "מבלה" לא מעט זמן באריזות שונות. גם לתחום זה ישנם פיתוחים מעניינים, כגון אריזות שמצמצמות את הסיכון של חיידקים ואריזות שמסייעות לשפר את אורך חיי המדף של המוצר.
לסיכום
ללא ספק, מדובר בתחום מעניין למדי. הן מהכיוון של הטכנולוגיה והן עבור מי שמתעניינים פשוט במזון עצמו.
